שלי מגיע בערפל,
העבר מלא ייסורים ורעים ...
למה לא מאוחר או לא פצעים
הטבע שלי יצר?
למה היוצר של הכנה לי,
למה כל כך בחומרה לנזוף
תקוות של נעורי?..
טוב ורע, הוא נתן לי כוס,
אמר: ואני מעטר את חייך,
אתה תהיה מפורסם בקרב העם!..
ואני האמנתי במילים שלו,
וזה, הרצון של תשוקות מלא,
מדדתי עתידו
במרחבי נפשו,;
עם מקדש נלחם רע שבי,
נהגתי לחנוק מקדש קול,
דמעות זלגו מהלב, ואני;
כמו הפרות הצעירים, נטול מיץ,
היא נעלמה בתוך הסערות של גורל
תחת השמש הקופחת של חיים.
לאחר מכן, מוכן לעיסוקים,
חדרתי באומץ לתוך ליבם של אנשים
מבעד למסכים המעורפלים
הגינות ותשוקה חילונית.
