אני.
ודייל הלכנו - ופחד חיבק אותי.
שֵׁדוֹן, תחת אותו כיווץ הפרסה שלו,
המלווה בריבית Twisted באש הגיהנום.
שוקת חם מטפטף מעושן שומן.
ופרץ פנימה נצלן האש האפויה.
ל: "תגיד לי: ב עונש זה כי חבוי?»
וירג'יל לי: “הבן שלי, עונש זה משמעות רבה:
רכישה אחד שיש לו תמיד נושא,
שאיבת שומן החייבים שלהם עדיין זקן כועס
והם מעוות באכזריות על האור שלך.”
יש חוטא מטוגן בכה בהיסוס:
“אה, עכשיו, אם הייתי טובע מהנהר הקר!
אה, אם הגשם בחורף מקורר העור שלי!
מאה ומאה אני סובל: אחוז מדהים!” -
ואז הוא התפרץ בקול רם - הורדתי את עיניו.
ואז שמעתי (על הדיווה!) מריח רע,
זה כמו ביצת רקובה שבורה,
שומר סגר Ile כנון הגופרתית מעושנת.
אני, כיום מחזיק את האף, פנים הסתובבו.
אבל המנהיג החכם גרר אותי כל Dala, дале —
וזה, אבן מעלה את טבעת פליז,
ירדנו - וראיתי את עצמי במרתף.
II.
ואז ראיתי נחיל שחור של שדים,
כזה כנופית מרחק פורמית -
והשדים לקלל teshilis משחק:
לפני קשת לעזאזל Casa איפקס
הר זכוכית, как Арарат остра —
וזה razlehalasya מעל ravnynoy כהה.
והשדים, השכלה כמו ברזל ליבה חומה,
בואו למטה הטפרים המסריחים שלו
הקרנל זינק - ואת ההר חלק,
צלצול, rastreskalas כוכב קוצני.
ואז שדים האחרים סבלנותו נחילים
הקורבן מהר את המילים הנוראות.
תפס את הנשק אישה עם אחותה,
והם כותרות, ונתחב צורחים
ושניהם sidyuchi לתת-חץ למטה ...
ייאוש, הקשבתי לזעקה אותם פרא;
זכוכית לחתוך אותם, впивалось в тело им —
והשדים קפצו שמחה גדולה.
צפיתי ממרחק - בלבול מיוסר.
