למרות בכבדות פחות משעה בנטל שלה,
על המסלול ללכת לסל;
נועז עגלון, זמן אבא,
מזל, אין דמעות ממושבו.
בבוקר אנחנו יושבים בעגלה;
אנו שמחים לעמוד בראש לשבור
וזה, לבזות עצל אושר,
Krichim: הלך!..…
אבל בצהריים, כך שאין אומץ;
Porastrâslo לנו; אנחנו מפחדים
וגם גבעות וגאיות;
Krichim: קל יותר, שׁוֹטֶה!
עגלת רולס עדיין;
בערב אנחנו התרגלנו לזה
ונמנום אנחנו הולכים עד לילה -
ובעוד נהיגת סוסים.
