מנמנם לב, אבל הלב הוא כל כך רגיש,
זוכר את כל: ואושר, וכאב.
קרנות אלה נשרפו מזמן אה?
איך לשכוח אותך, תינוק עצוב,
מלך תינוק כחול עיניים?
אתה, כמו קודם, bredesh דרך סמטה,
עקשן, שחצן דיק;
תלתלים - zolotyaschyysya Blick ...
אני שותק, אני מעז לא מתבייש
אראה אותך מול הדהייה.
אני אחד מאותם, אוי ואבוי המעציב שלי,
איזה יום הולדת הוא לא פה ולא שם.
אה, לתת אוזן להפצרותיה של המאוחרת!
למה אתה מחייך באצבעה
תדחף אותה בעדינות על שפתיו?
שלב האינסוף ורמז,
אבל, אוי ואבוי, בשלב שולל:
אינפיניטי הסתיים היום!
אני צל שיני,
זה השתנה בשבילי בצל בצל.
