אולי, לא נשאר לי הרבה
בגלות, שהייה שלווה,
אנחת ימים ההם מתוקים
מוזה כפרית בשתיקה
להתמכר Soul ב שאנן.
אבל בכך, בקצה של מוזר
אני אהיה מחשבה בלתי משתנה
שוטטו Trigorskoe,
באחו, ליד הנהר, מעל הולם,
בגן בצל הביתה ליים.
כאשר חשוך ברור היום,
אחד עומק הקבר
אז לפעמים בצל הביתה
זבובי כמיהת צל
על היפה להפסיק עיני נגיעה.
