בבוקר סתיו

היה שם רעש; שדה חליל
הודעתי בבדידותי,
ועם תמונת מחפר פילגש
חלומות אחרונים flied.
מן השמים כבר חמק צל הלילה
זיקוקי Vzoshla, זורח ביום בהיר -
ובכל לי מסביב השממה המשעממת ...
אין לי את זה ... אני הייתי מול חופי,
איפה יפה הלך ברור בערב;
על החוף, על כרי דשא ירוקים
מצאתי עקבות מעט גלויות,
רגל שמאל של אותה יפה;
בהרהור נדודים ביערות במדבר,
פלטתי בשם שאין;
התקשרתי אליה - וקול בודד
גאיות ריקים התקשרו אליה מרחוק.
ליד הנחל הגיע, נמשך על ידי חלומות;
הסילון שלו זרם באיטיות,
אני לא רעדתי להם את התמונה של הנשכחת. -
אין לי את זה!.. עד האביב מתוק
אני סתם אושר והנשמה. -
אה סתיו יד קרה
ראשי עצי ליבנה ו לינדן הם חשופים,
זה רועש אלון נטוש;
יש הפך יום ולילה צהוב עלים,

זה מעורפל על הגלים התקררו,
וברגע שאתה שומע את שריקת הרוח.
שדות, גבעות, אלונים מוכרים!
שומרי שתיקה המקודשת!
עדי במצוקתי, כיף!
שכחת שאתה ... למעיין המתוק!

לדרג אותו:
( 10 הערכה, מְמוּצָע 4.2 מ 5 )
שתף עם חבריך:
אלכסנדר פושקין
השאירו את תגובתכם 👇