סדרתי, לבן
תלתלים, לכבוד שלי,
את השיניים והחניכיים נחלשו,
והאש כובתה העיניים.
חיים מתוקים נשכתי
ליווי ימים נותרו:
פרק על ידי מוביל אותם בקפדנות,
צללים טרטר מחכה שלי.
לא קם מן תחת לבושל,
כולם שם לנצח נשכח:
הכניסה שם פתוחה לכולם -
לא תוצאה משם.
