מאחל

לאט לאט הימים שלי לערב,
ובכל רגע מתרבה לב העגום
כל האהבה והצער האומללה
וכל החלומות של מטריד שפיות.
אבל אני לא אומר כלום; לא לשמוע את המיית שלי;
אני שופך דמעות; Me דמעות נחמה;
הנשמה שלי, געגועים בשבי,
הם מריר למצוא תענוג.
כשעה של חיים! לטוס, זבוב, אני לא מרחם עליך,
ללכת לאיבוד בתוך החושך, לרוקן רוח רפאים;
ייסורי אהבתי יקרים לי -
לתת להם למות, אבל תן לי למות אוהבת!

לדרג אותו:
( 5 הערכה, מְמוּצָע 3.4 מ 5 )
שתף עם חבריך:
אלכסנדר פושקין
השאירו את תגובתכם 👇